מקור – מילון עברי-עברי
מקור
(ז')
מוצא, ראשית, שורש, מחצבת, מולדת, משאב; אורגינל, דבר שאינו העתק; מעיין, עין, נביעה
(ז')
חרטום, פי הציפור, פה קרני וחד
(ז')
חומר ביבליוגרפי, סימוכין, מראה מקום, כתבה מצוטטת, אסמכתא, אזכור, ספר, מאמר
(ז')
צורה יסודית, צורה בסיסית, הצורה הלשונית ממנה נגזרות מילים נוספות
קור
(ז')
חוט הנפלט מהעכביש לטוויית רשת; חוט דק, חוט משי, נימה, שערה, פתיל, עורק מתכת
מקור
מַקּוֹר הוא איבר חיצוני וגרמי המשמש כ
פה אצל מספר בעל חיים, בעיקר במחלקת העופות. המקור הקשיח משמש מלבד לאכילה, גם לאגירת מזון, לקטילת טרף, תפיסת חפצים, חיזור וניקיון.