מזמור – מילון עברי-עברי
מזמור
(ז')
שיר, פזמון, לחן, זמר, המנון; תפילה, פיוט, שיר דתי, שיר תפילה, פרק תהילים
מזמור
מזמור (בלועזית:
קַנטוּס; ב
אנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה רתמית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים/. מזמורים שונים נבדלים בהיקפם, ממלודיה פשוטה המכילה מערכת תווים מוגבלת עד למבנים מוזיקליים מורכבים ביותר, הכוללים לא פעם מספר רב של חזרה על פסוקיות-משנה מוזיקליות, בדומה לרספונסוריות והאופרטוריות הגדולות של המזמור הגרגוריאני. מזמור יכול להיחשב לדיבור, מוזיקה, או לצורה מועצמת ומסוגננת של נאום. בשלהי ימי הביניים התפתח סוג מסוים של מזמור דתי לכדי שיר (ויצר בכך את אחד משורשי המוזיקה המערבית המאוחרת) .
