דיבור – מילון עברי-עברי
דיבור
(ז')
שיחה, ביטוי, אמירה, הגדה, מוצא שפתיים, הפקת קולות משמעותיים, שפה, קשר מילולי; (סלנג) עניין לסגור, נושא חשוב לדיון; (סלנג) שפה משותפת
דיבור
דיבור הוא תקשורת באמצעות
שפה קולית. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת.
דיבור
המלכות של ראש, מכונה בשם פה, וע''ס העוברות דרכה ממנה ולמטה, על ידי התנוצצות המסך, מכונות בשם דיבור, כי כן מושפעים ובאים תמיד האורות מפרצוף לפרצוף. (תע''ס חלק ג'). פרצוף הפנימי דנוקבא נקרא דיבור. וכשמסתלק ממנה פרצוף הפנימי ונשארת רק בהחיצון שהוא ו''ק, אז נקראת אלם, בלי דיבור. (תע''ס חלק ט''ו).