בישול הוא שם כללי להכנה של מזון לאכילה בעזרת מקור חום חיצוני. אופני הכנה אחרים של מזון בעזרת חום הם, למשל, אפיה, החמצה, טיגון, וצלייה. כשם כללי, המילה "בישול" משמשת למעבר של חומר, דרך הפעלת מניפולציה בחום, ממצבו הנא. לפיכך מרבים בשפה העברית להשתמש ב"בישול" כמטאפורה, כזו הבאה לבטא מצב חדש שנוצר לאחר הפעלת מניפולציה.

הבישול הוא מרכיב אתני חשוב בתרבויות העמים השונים, שכן הוא אחד הסממנים הבולטים להבדלים בין קבוצות עמים. הבדלים אלו ניכרים במרכיביו, טכניקות הבישול שנעשות בו, ובתבלינים המקומיים שמוכנסים אליו. במסורת הסינית, לדוגמה, מושרש החיתוך של המזון הנא לפיסות קטנות, כפעולה מקדימה לטיגונו המהיר, וזאת על שום תקופות ארוכות של מחסור בחומר בערה. במסורת ההודית, אף שהיא עשירה מאד בטכניקות בישול שונות, אופייני הבישול בשמן ובעיקר בחמאה שעברה מעין תהליך של טיהור (גי). הבישול משותף לכל החברות האנושיות, ולפחות מבחינה זו ניתן להגדירו כאלמנט נוסף של 'מותר האדם מהבהמה'. ובשונה מכל יתר בעלי החיים, אשר חלקם אוגרים אף הם את מזונם, היכולת של האדם להמתין עד שיושלם תהליך החימום, וזאת בנוסף לתהליכים אחרים האחראים לתוצאה הסופית, מחזקת את האבחנה לעיל. ובהתאמה, סממנים של תרבות גבוהה, כמו זו הקשורה למעמד האצולה באירופה, מלווים תמיד בכיבוש היצר, ביצירת מרחק בין הסועד לבין התבשיל. גם לאחר שהתבשיל מוכן יש להמתין עד שיוגש לשולחן, עד שכל הסועדים האחרים קיבלו את מנתם, כשלבי ביניים עד למצב שבו רשאי הסועד להשתמש בכלי האכילה שלו.