לאורה – מילון עברי-עברי
אור
(ז')
אורה, לא חושך, קרן שמש; יום; חשמל, תאורה, מאור, מנורה; זיו, זוהר, נוגה, טוב, אושר, בהירות; אות
אורה
(נ')
אור, זוהר, זיו, נוגה, בהירות; אושר, שמחה, ישועה, מזל-טוב, הצלחה, רווחה
לאורה
לאורה (
יוונית עתיקה: Λάυρα, הגייה יוונית מודרנית: לָבְרָה, בעברית "מִבדד") היא צורת נזירות. קבוצת נזירים היו מתבודדים בימות השבוע ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך תפילה, סעודה והחלפת פרי עמל כפיהם של הנזירים בחומרי גלם לעבודה במהלך השבוע הקרוב. המונח "לאורה" מגיע מיוונית ופירושו "מסדרון", "סימטה" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות האישיים של חבריה. לאורות התפתחו במהלך ה
מאה הרביעית בארץ ישראל כשילוב בין שני סגנונות חיים שהיו נהוגים אצל הנזירים – ההתבודדות והחיים המשותפים. הלאורות התפשטו מארץ ישראל למצרים וסוריה והתפתחו מאוחר יותר במקומות נוספים אליהם הגיע רעיון הנזירות. זה היה פתרון עבור אותם נזירים שלא רצו לחיות במסגרת שיתופית מגבילה (מנזר) אבל רצו להיות חלק מקהילה.
