נזירות – מילון עברי-עברי
נזירה
(נ')
מתבודדת, מתנזרת, פורשת, מתייחדת עם אלוהיה, שנטשה את הבלי העולם הזה; נמנעת מיחסי-מין
נזירות
(נ')
התנזרות, פרישות, התבודדות, הקדשת עצמו לאלוהים, נטישת הבלי העולם הזה, הימנעות מיחסי-מין
נזיר
נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מ
תרבות למשנתה.
נזיר (יהדות)
ב
יהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמו כנדר איסורי נזירות. עיקרי איסור הנזירות במקרא הוא איסור שתיית יין או אכילת ענבים ותוצרתם, איסור תספורת וגילוח שער הראש והזקן, ואיסור להיטמא למת, כל אלו למשך תקופת זמן מוגדרת. בניגוד לנזירויות במספר תרבויות אחרות, הנזיר ביהדות אינו מנוע מקיום יחסי אישות, או מנישואים, וכן אינו אסור בבעלות על רכוש.נזירות היא מקרה פרטי מיוחד של
נדר, ועל כן חלים על הנזירות דינים בסיסים של נדר.
נזירות (Monasticism)
נזירות, צורה של אורח חיים דתי. המונח נזירות הוא שם כולל למוסדות הדתיים, לסוג האמונה, לציוויים ולשיטות הפולחן, המהווים יחד אורח חיים מחייב, שהוא גירסה שונה ולרוב מחמירה, לאורח החיים הנדרש מאדם מאמין המשתייך לדת מסויימת. הנזירות היא תופעה נפוצה...
