כרית – מילון עברי-עברי
כרית
(נ')
כר, כסת, שק נוצות, משענת ראש, מראשות, רפידה
כריה (>>כרייה)
(נ')
חפירה, חציבה, עדירה, הוצאת עפר, יצירת בור, העמקה, עבודה במכרה, חיפוש חומר, קידוח
לכרות
(פ')
לקנות, לרכוש, לקבל תמורת תשלום, לשכור; לערוך סעודה, להתקין ארוחה, לעשות כירה
כרית
כר, ובצורתו המוקטנת -
כרית, הוא כלי מיטה קטן המספק תמיכה ל
ראש, בדרך כלל בזמן שינה על מיטה, או לגוף, בשעת ישיבה על כורסה או ספה. רוב הכריות פשוטות בצורתן ובצבען, אם כי קיימות גם כריות מעוצבות המיועדות בדרך כלל לקישוט גרידא. הכריות המודרניות הפופולריות ביותר, צורתן מלבן וגודלן הממוצע 50 על 70 סנטימטרים.
