שינה – מילון עברי-עברי
שינה
(נ')
תנומה, תנומה ארוכה, נמנום, תרדמה, חוסר עירות, לינה, שכיבה בעיניים עצומות
שינה
שינה היא מצב
פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות. השינה לרוב מושפעת מפעילותו של האדם במהלך היום ותופסת קרוב לשליש מחייו. עם כל זאת ידוע עליה מעט יחסית.
שינה (Sleep)
שינה, מצב של חוסר הכרה יחסי, פעילות מופחתת של השרירים הרצוניים והיעדר תגובה לגירויים חיצוניים (עד לרמה מסויימת) המגיעים לחושים. גורמי השינה אינם ידועים בבירור. יש המשערים שבגוף מופרשים חומרים נרקוטיים הגורמים למוח לאבד זמנית את הכרתו. יש הסבורים...
שינה
כשהפרצוף עולה בסוד מ''ן, נבחן במקומו עצמו, בסוד שינה, שפירושו, הסתלקות המוחין, באופן שנשאר בתוכו בחינת קסטא דחיותא. ע''ע קיסטא דחיותא. (תע''ס חלק ט').
