כרוב – מילון עברי-עברי
רוב
(מ"י)
מרבית, החלק הגדול יותר, מספר הגדול ממחצית, מרב; הרבה, שפע, ריבוי, כמות גדולה
כרוב
(ז')
ירק גנה, קלח, כרובית, ראש, חסה; מלאך, שרף, שליח האל, ציר ממרום
כרוב
כרוב (כרוב הגינה,
Brassica oleracea capitata; מ
יוונית: krambe) הוא ירק ממשפחת המצליבים. הכרוב ניתן לאכילה כשהוא נא ומעובד בצורות שונות. כמו כן הוא ניתן לאכילה מבושל וכבוש, ולעתים אף בצורת מיץ הנסחט מן העלים. שני מיני הכרוב הנפוצים הם הכרוב הלבן והכרוב האדום, החריף יותר מהכרוב הלבן.
כרוב (Brassica oleracea)
כרוב, מין תרבות בסוג כרוב ממשפחת המצליבים. משמש כירק מאכל. מוצא הכרוב כנראה ממין הבר B. oleracea var. silvestris הגדל בר בחופי אנגליה, אירלנד וצרפת. הוא מוזכר כצמח תרבות כבר בתקופה העתיקה במצרים וביוון.
החלק הנאכל בכרוב נקרא קולס- נצר...
כרוב (Brassica)
כרוב, סוג בקבוצת הכרוביים, ממשפחת המצליבים. הסוג מונה כ-50 מיני צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בעלי פרחים צהובים (לעיתים רחוקות- לבנים). העלים התחתוניים ערוכים בשושנה בבסיס הצמח, והם תמימים או גזורים. לעלי הגבעול פטוטרת, או שהם יושבים ולעיתים...
