כלא – מילון עברי-עברי
לא
(תה"פ)
מלת שלילה, מלת סירוב, ההיפך מכן, לאו, אל, בל, אין, אי-, בשום אופן
כלא
(ז')
בית סוהר, מאסר, מעצר, שבי, סורג ובריח, מחבוש, (סלנג) קלבוש
לכלוא
(פ')
לאסור, לעצור, להחזיק במעצר, לסגור, לנעול, לשלול חופש, להשליך לכלא, להחזיק בבית סוהר
הוכלא
(פ')
עבר הכלאה, הורכב במין אחר, מוזג בגזע אחר, עבר הרבעה עם מין אחר, הופרה בזרע מין אחר
להיכלא
(פ')
להיאסר, להיעצר, להיות מוחזק במעצר, להיסגר, להינעל, להיות מושלך לכלא, לאבד את חירותו
להכליא
(פ')
לעשות הכלאה, למזג גזעים, ליצור בן-כלאיים, ליצור שעטנז, להפרות, להרביע, להרכיב, לערבב
בית סוהר
בית סוהר (מכונה גם
בית כלא,
כלא ו
בית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם
חרויות שונות. בתי סוהר מוקמים בהוראת ממשלות כחלק ממערכת המשפט, לשם ריצוי עונש מאסר, בדרך כלל כזה שהוטל על ידי בית המשפט, בהתאם להוראות החוק.