מאסר – מילון עברי-עברי
מאסר
(ז')
מעצר, אסירה, עצירה, חבישה, ישיבה בבית סוהר, כליאה, שבי, לכידה, כבילה, קשירה באזיקים
מאסר
מאסר הוא
עונש שבית משפט רשאי לגזור על אדם שהורשע בעבירה פלילית על פי חוק. מהותו של העונש היא בשלילת חירותו של האדם וזכויות אחרות. האסיר נכלא בדרך כלל בבית סוהר למשך תקופת המאסר, אם כי לעתים משמש לכך בית מעצר או מתקן כליאה אחר. בחוק נקבעת תקופת המאסר המרבית לכל עבירה. לעבירות מסוימות קבועה בחוק גם תקופת המאסר המזערית. עונש המאסר החמור ביותר הוא מאסר עולם. בית המשפט קובע את משך המאסר במסגרת המגבלות שבחוק. לבית המשפט נתונה גם הסמכות לקבוע את העונש כולו או חלקו כמאסר על תנאי, כלומר מאסר שיתממש אם האדם המורשע יחזור לסורו ויקיים את התנאי שנקבע בגזר הדין (בדרך כלל הכוונה היא לחזרה, תוך פרק זמן נקוב, על העבירה שבגינה הורשע). דרך נוספת לריצוי עונש מאסר, בהתאם להחלטתו של בית המשפט, היא בעבודות שירות. לאחר הטלת עונש זה, לן המורשע בביתו, אך במשך תקופה מסוימת חלות עליו הגבלות שונות ותוך כדי פרק-זמן זה עליו לבצע עבודה לתועלת הציבור. עונש מאסר נהוג מראשית האנושות, בצורות שונות, החל מ
העת העתיקה. בזמנים עברו היה נהוג לכלוא בני אדם לכל חייהם בצינוקים מעופשים ושורצי מחלות. במדינות מערביות מודרניות יש פיקוח הדוק על בתי הכלא והאסירים זוכים למזון, תנאים תברואתיים נאותים, תמיכה נפשית ועזרה בשיקום חייהם.
