כוניה – מילון עברי-עברי
כון (>>כוון)
(ז')
תותחן, חייל המכוון את התותח למטרה, מכשיר המכוון את התותח למטרה; וסת, מתקן המכוון מכשיר
כוניה
כּוּנְיָה (בערבית
كنية) הוא
שם או כינוי מקובל בעולם הערבי והמוסלמי, שאדם מאמץ לעצמו במהלך חייו בנוסף לשמו המקורי. הכוניה מתייחסת בדרך כלל לשם הבן הבכור של האדם. מי שעדיין לא נולדו לו ילדים, מאמץ לעצמו כוניה על שם דמות היסטורית, או על שם אביו, או על שם תכונה או כינוי של אותו אדם. הכוניה נחשבת לסוג של אות כבוד, ויש אנשים שהכוניה שלהם מוכרת יותר מאשר שמם המקורי. ל
גברים הכוניה מתחילה במילה אבו (أبو - אב בערבית), ולנשים במילה אום (أم - אם בערבית).
