טנטון – מילון עברי-עברי
טנטון (>>טינטון)
(ז')
טיניטוס, זמזומים באזניים, צפצופים ממושכים באוזניים (רפואה)
טנטון
טִנְטוּן (
שם מדעי: Tinnitus, הגייה בלטינית: טִינִיטוּס) היא תופעה שבה אדם שומע צליל שאין לו מקור חיצוני אמיתי, בדומה ל"אשליה שמיעתית". הרעש, לרוב מונוטוני, יכול להיות בעל אופי שונה מאדם לאדם (צפצוף, זמזום, צרצור וכו'), ויכול ללוות את האדם במשך כל שעות היום, בעיקר בסביבה שקטה, כמו למשל בשעות הלילה וכשמנסים להירדם. חלק נרחב מהחולים סובלים מתופעות נלוות של דיכאון, חרדה, מתח ומחסור בשעות שינה. רבים מהחולים סובלים במקביל מתופעה של חוסר סבילות לרעשים (היפראקוזיס) ואפילו רעשים יומיומיים כגון המולת רחוב, מזגנים, מוזיקה וכו' עלולים לגרום להם לאי נוחות ניכרת. מקור הבעיה בפגיעה במרכיב ה
אינהיביציה של מערכת השמיעה. הפגיעה תיתכן בכל אחד מהמרכיבים של המערכת החל מהאוזן התיכונה ועד למרכז השמיעה והזיכרון לקול המצויים בקליפת המוח.