עם מותם מובאים הלוחמים המהוללים ביותר לוואלהלה על ידי ה
וולקיריות. לוחמים אלו נקראים אַיְנְהַרְיַאר ("צבא של אחד"). ההיכל יהיה ביתם עד בואו של קרב אחרית הימים, ה"ראגנארוק". האדה הפרוזאית מספרת כי מדי בוקר, לפי קריאתו של התרנגול גוּלינְקַמְבי ("כרבולת זהב"), יוצאים הלוחמים להילחם כדי להתאמן ולשם השעשוע. האינהריאר הורגים זה את זה במהלך היום וקמים לתחייה אחר הצהריים כדי לשוב לוואלהלה. כל לילה נערך בהיכל משתה גדול, האינהריאר אוכלים מבשרו של חזיר הבר סֵרימְניר ("המושחר") והוולקיריות מגישות להם שיכר המגיע מהעז הֵיידְרוּן.