הרואין – מילון עברי-עברי
הרואין
(ז')
סם נרקוטי, סם חריף, סם ממכר, סם המופק ממורפין
הרואין
הרואין (
Heroin,
diacetylmorphine,
diamorphine) הוא
סם אופיואידי חצי-סינתטי. בגוף, הוא פועל כמשכך כאבים. הרואין מסונתז ממורפין, שהוא עצמו אחד האלקלואידים הנמצאים בשרף של פרג האופיום (papaver somniferum). הרואין הוא האסטר ה-3,6 דיאצטטי של מורפין. בחילוף החומרים בגוף, הרואין הופך למורפין. מרבית השימוש בו נעשה למטרות בילוי והנאה, עקב תחושת האופוריה החזקה שהוא מסוגל לגרום. כמו כן, הוא משמש ברפואה כמשכך כאבים חזק. כאשר הוא מופיע כמלח (בדרך כלל הידרוכלורי), הרואין נראה כאבקה לבנה. במקרים אחרים, הרואין עשוי להיראות כאבקה חומה-בהירה או כחומר שחור דמוי זפת. ההרואין החום מכונה בישראל "קוק פרסי" (למרות שאין לו כל קשר לקוקאין). הרואין הנמכר ברחוב רחוק מלהיות טהור, והוא מדולל בחומרים שונים כמו אקמול וסוכר ענבים. הרואין ניתן לצריכה בדרכי מתן שונות, כמו הזרקה תוך-ורידית, מתן תוך-נחירי ועישון "הרצה" על נייר אלומיניום. צריכתו ומכירתו של סם זה אסורים במדינות רבות, לרבות ישראל.
הרואין (Heroin)
הרואין, סם ומשכך כאבים המשתייך לקבוצת החומרים האופיאטים (המופקים מצמח הפרג). מקובל לשייכו לקבוצת הסמים הקשים; שימוש ממושך בו גורם להתמכרות ובעקבותיה לנזקים גופניים ונפשיים בלתי הפיכים.
ההרואין מספק למשתמשים בו תחושות עזות של אופוריה...
