הדוגמה הקלאסית לתגובת הידרוגנציה היא הוספת מימן לקשרי מימן בלתי רווים באלקנים בין אטומי פחמן, תהליך אשר הופך את האלקנים לאלקאנים. מספר של תהליכים חשובים מתעשיות התרופות והפטרוכימיקאלים מבוססים על תהליך זה. בתעשיות המזון, חומצות שומן בלתי רוויות (שמן, בדרך כלל מהצומח) עוברות תהליך הידרוגנציה בתוספת קטליזטור (משטח פלטינה) ליצירת חומצות שומן רוויות (מה שמוכר כשומן צמחי מוקשה או "מרגרינה").

תהליכים אשר משיגים את התוצאה ההפוכה להידרוגנציה נקראים דיהידרוגנציות.

הדוגמה הקלאסית לתגובת הידרוגנציה היא הוספת מימן לקשרי מימן בלתי רווים באלקנים בין אטומי פחמן, תהליך אשר הופך את האלקנים לאלקאנים. מספר של תהליכים חשובים מתעשיות התרופות והפטרוכימיקאלים מבוססים על תהליך זה. בתעשיות המזון, חומצות שומן בלתי רוויות (שמן, בדרך כלל מהצומח) עוברות תהליך הידרוגנציה בתוספת קטליזטור (משטח פלטינה) ליצירת חומצות שומן רוויות (מה שמוכר כשומן צמחי מוקשה או "מרגרינה").

תהליכים אשר משיגים את התוצאה ההפוכה להידרוגנציה נקראים דיהידרוגנציות.