זרז – מילון עברי-עברי
לזרז
(פ')
לדחוק, להמריץ, לעורר, לדרבן, לדחוף, לעודד; להאיץ, להחיש, לקרב; לשמש קטליזטור, להיות זרז
זורז
(פ')
הואץ, נעשה מהיר יותר, עבר זירוז, קיבל דחיפה, קיבל תמריץ, הומרץ, דורבן, דחקו בו, הוחש
להזדרז
(פ')
למהר, לחוש, לאוץ, להיחפז, לפעול בזריזות, לבוא במהירות, להחיש קצב
זרז
(ז')
קטליזור, גורם מזרז, מזרז תהליך, דבר שמדרבן, מאיץ
לזרז (>>זירז)
(פ')
לדחוק, להמריץ, לעורר, לדרבן, לדחוף, לעודד; להאיץ, להחיש, לקרב; לשמש קטליזטור, להיות זרז
זרז
זרז (Catalyst)
זרז, חומר שמשפיע על מהירותה של תגובה כימית, אך הוא עצמו נשאר ללא שינוי בסוף התהליך. בד"כ מספיקה כמות זעירה ביותר של זרז כדי להשפיע השפעה משמעותית על מהירות התגובה. בתגובות הפיכות, שבהן מוצרי התגובה שבים ומתפרקים למגיבים המקוריים, הזרז משפיע...
