ההסתדרות – מילון עברי-עברי
הסתדרות
(נ')
היערכות, הסדר, סידור, עריכה, ביאה לידי סדר
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור:
ההסתדרות הכללית או
ההסתדרות) הייתה ארגון שנוסד על ידי מפלגות
סוציאליסטיות (ואף הונהג על ידן) כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם". העיקרון המרכזי שהנחה את מקימיה נוּסח עם הקמתה:
מאפייני הארגון
ההסתדרות היא מקרה יוצא דופן מבחינה עולמית, מאחר שאיננה רק איגוד עובדים, במובן של עמידה מאורגנת של ציבור עובדים מול מעסיק, אלא חברת עובדים שוויונית המבוססת על קואופרציה (שבה המפעל שייך לעובדים ולא לבעלי הון), על כל תפקודיה בתחומים רבים, החורגים מתחום התעסוקה, כגון חינוך, תרבות, בריאות, עזרה הדדית, יצירת מקומות התיישבות לפועלים. ראשי ההסתדרות עם הקמתה, ובראשם דוד בן-גוריון, ראו בראייה מרחיקת-לכת את הארגון ככלי להקמת מוסדות המדינה העתידה לקום. עם
קום מדינת ישראל היוו מוסדות ההסתדרות שלד של מדינה על כל תפקודיה. לאחר הקמת המדינה המשיכה ההסתדרות לקיים את המוסדות הכלכליים והחברתיים הגדולים והמרכזיים ביותר של ישראל לאורך כשלושים שנה. ניהול כלכלי בלתי יעיל ומסורבל, חוסר תחרותיות בשוק חופשי, אי התאמה אידאולוגית לעולם משתנה ומבנה "דו-ראשי" של מעסיק (ובפרט מעסיק שנשלט במשך שנים ארוכות על ידי מפלגת השלטון, מפא"י) שהוא גם איגוד עובדים, הביאו את ההסתדרות ומפעליה למשבר בשנות ה-80. ביטול חברת העובדים, הגוף המעסיק של ההסתדרות, מכירת רבים מנכסיה ומפעליה לידיים פרטיות וריכוז מאמץ בתחום האיגוד המקצועי בשנת 1994, שינו את פניה והפכו אותה להסתדרות העובדים הכללית החדשה.
