המונחים "שפה כתובה" ו"שפה מדוברת" אינם מדויקים לגמרי בהקשר זה. "השפה הכתובה" אמנם משמשת בעיקר בטקסטים כתובים, אולם היא משמשת במצבים מסוימים גם בדיבור. באותו אופן, "השפה המדוברת" משמשת בעיקר בדיבור, אולם לעתים היא מועלית על הכתב. מסיבה זו יש המעדיפים את המונחים "שפה גבוהה" ו"שפה נמוכה" במקום "שפה כתובה" ו"שפה מדוברת" בהתאמה, אולם אין להבין מכך כאילו השפה המדוברת נחותה לעומת השפה הכתובה. בקהילות מסוימות שבהן מתקיימת דיגלוסיה, "השפה המדוברת" אכן נתפסת כנחותה, אולם זה לא תמיד המצב, ובכל מקרה התפיסה הזו עשויה להשתנות במהלך ההיסטוריה. אפשר לומר כי "השפה הכתובה" או "הגבוהה" משמשת בעיקר במצבים רשמיים, בעוד "השפה המדוברת" או "הנמוכה" משמשת בנסיבות פאמיליאריות ופופולריות.

המונחים "שפה כתובה" ו"שפה מדוברת" אינם מדויקים לגמרי בהקשר זה. "השפה הכתובה" אמנם משמשת בעיקר בטקסטים כתובים, אולם היא משמשת במצבים מסוימים גם בדיבור. באותו אופן, "השפה המדוברת" משמשת בעיקר בדיבור, אולם לעתים היא מועלית על הכתב. מסיבה זו יש המעדיפים את המונחים "שפה גבוהה" ו"שפה נמוכה" במקום "שפה כתובה" ו"שפה מדוברת" בהתאמה, אולם אין להבין מכך כאילו השפה המדוברת נחותה לעומת השפה הכתובה. בקהילות מסוימות שבהן מתקיימת דיגלוסיה, "השפה המדוברת" אכן נתפסת כנחותה, אולם זה לא תמיד המצב, ובכל מקרה התפיסה הזו עשויה להשתנות במהלך ההיסטוריה. אפשר לומר כי "השפה הכתובה" או "הגבוהה" משמשת בעיקר במצבים רשמיים, בעוד "השפה המדוברת" או "הנמוכה" משמשת בנסיבות פאמיליאריות ופופולריות.