רובם של מיני הדגניים הם עשבים חד או רב שנתיים בעלי גבעולים נבובים. שורשיהם בדרך כלל מורכבים מציציות צפופות. הגבעול או הקנה מורכב בדרך כלל ממפרקים אטומים, ופרקים נבובים. הקנה בעל יציבות רבה ויכול להתכופף ולא להישבר. העלים מורכבים משלושה חלקים, נדן, טרף, ולשונית. הנדן עוטף את פרקי הקנה או הגבעול בצורת צינור שסוע, כאשר הטרף הארוך והצר הוא החלק החופשי של העלה ומשתרך כלפי מטה. הלשונית מחברת בין שני החלקים. תפרחת הדגניים מסודרת בקבוצות של שבולת, אשבול או מכבד.

צמחים דגניים מתורבתים שהאדם מגדלם לצורך חקלאות נקראים בשם דגן. הדגן מהווה מקור מזון עיקרי של האנושות, וכנראה המקור הגדול ביותר לחלבון. גידולי דגן כוללים אורז בהודו ובמזרח הרחוק, תירס במקסיקו, חיטה ושעורה באירופה וצפון אמריקה, והדורה באפריקה. צמחי דגן מגודלים גם לשם מרעה ומספוא של משק חי, בעיקר כבשים ובקר.