בשר – מילון עברי-עברי
שר
(ז')
מיניסטר, וזיר, קומיסר, חבר ממשלה, מנהל משרד ממשלתי, אחראי, מושל, שליט
בשר
(ז')
החומר הרך בגוף החי, מזון חיוני לאדם; כינוי לכל הגוף; ציפה, חלק הפרי מסביב לגלעין
לבשר
(פ')
להודיע, ליידע, לשאת בשורות, להביא ידיעות, להכריז, להשמיע; להקדים, לשמש אות, לשמש פתיחה
להתבשר
(פ')
לקבל ידיעות, לשמוע בשורות, לקבל חדשות, להיוודע, ללמוד, לשמוע
לבשר (>>בישר)
(פ')
להודיע, ליידע, לשאת בשורות, להביא ידיעות, להכריז, להשמיע; להקדים, לשמש אות, לשמש פתיחה
בשר
בשר
בחי''ג שנקראת זעיר אנפין, מכונה בשם בשר. וכינוי זה נוהג בו, רק בהע''ס שקומתן שוה, שהי' בחינות הללו מכונות עבגע''מ: המלכות נקראת ''עור'', והז''א נקרא בשר, והבינה נקראת גידין, והחכמה נקראת עצמות, והכתר נקרא מוחא. (תע''ס חלק ג').
