בצקת – מילון עברי-עברי
בצקת
(נ')
תפיחת איברים, התנפחות מקומית, הצטברות נוזלים מתחת לעור, תופעה המאפיינת מחלות
לצקת
(פ')
למזוג, לשפוך, לערות, לנסוך, להזרים; להתיך, לחמם מתכת לנוזל, לעצב צורה מנוזל שהותך
בצקת
בצקת (בלועזית:
Edema,
Oedema) היא הצטברות כמות גדולה מהנורמה של נוזלים בחלל הבין-תאי או בחללים הסרוטיים כמו חלל
כיס הלב, חלל האדר (בין קרומי הריאה) והצפק בבטן.
אדמה (Edema)
אדמה (בצקת), הצטברות של נוזלים ברקמות, מעל לגדר התקין, הגורמת להתנפחות. בדרך כלל מצטברים הנוזלים בחלקים התחתונים של הרגליים...