באביזם (פרסית: بابیه, آئین بیانی או آیین بابی) הוא שמו של זרם מוסלמי שפרש מהאסלאם השיעי ושגשג בפרס בין 1844 ל-1852. האמונה הבאבית נוסדה ב-1844 על ידי סיד עלי מוחמד שיראזי, שכינה את עצמו "באב" (שער בערבית ובפרסית), מושג בתאולוגיה השיעית. מפרס התפשטה האמונה הבאבית גם ברחבי האימפריה העות'מאנית.