קרטון – מילון עברי-עברי
קרטון
(ז')
נייר עבה, לוח נייר, שכבות נייר
(ז')
גיר רך, פחמת הסידן, אבן לבנה ורכה
קרטון
קרטון הוא משטח העשוי
נייר המשמש בעיקר לצרכים תעשייתיים כחומר אריזה, אחסון ועוד. הקרטון בנוי בדרך כלל משלוש שכבות של נייר אשר דבוקות זו לזו כאשר השכבה האמצעית מקופלת לצורת סינוסיאדה (צורה גלית) ובכך כולאת בתוכה חלל. קיימים גם סוגי קרטון בהם שכבות הנייר צמודות זו לזו (במבנה שאין בו חללים) או שמתווספת אליהן שכבת פלסטיק המאפשר את החוזק האופייני לקרטון. הקרטון הפך לפטנט באנגליה ב-1856.
קירטון (Chalk)
קירטון, סלע משקע רך. מורכב ברובו מיצורים ימיים חד-תאיים, בעיקר קוקליטים ופורמיניפרה, ששקיעת קליפותיהם החלולות בים (בקצב של ס"מ אחד ל-1000 שנה) יצרה את סלעי הקירטון. מבחינה מינרלוגית מורכב הקריטון מקלציט דל-מגנזיום.
הקירטון הוא סלע פריך...
קרטון
Chalk
