קונכייה – מילון עברי-עברי
קונכייה
(נ')
מעטפת שבלולית, צורה בורגית; שבלול, בית החילזון, בית הרכיכות, קופסת גיר מגינה
קונכייה
קוֹנְכִיָּה היא קליפת מגן קשיחה, מעין
שלד חיצוני המאפיין את מערכת הרכיכות. שמה השני בן ימינו של הקונכייה הוא קוֹנְכִית. בארמית מכונה הקונכייה: קוֹנְכִיתָא; ובלטינית: concha. הקונכייה היא קליפת מגן גירנית בעיקרה, עם מעט חלבון סיבי, המופרשת החוצה מן הגלימה (mantle). היא מעניקה מקלט מפני פגיעות טורפים ומפני יובש. הקונכייה נפוצה מאוד ברוב המחלקות של מערכת הרכיכות, ביניהם החלזונות והצדפות, ונעדרת או מנוונת בדרך כלל אצל הראש-רגלאים. הקונכייה היא מבנה קשיח וחיוני עבור הרכיכה. הקונכייה מגנה מפני טורפים ומהווה מסתור מפני יובש בהיותה בלתי חדירה כמעט למים. הקונכייה
ספירלית-בורגית ועשויה מחומר קרני (המורכב מסידן).
