צבע – מילון עברי-עברי
צבע
(ז')
גוון, חומר לצביעה, פיגמנט; חומר הסוואה, מסווה, מראה; סומק, אודם; חומר איפור; חיות
(ש"ע)
מומחה לצביעה, אומן לצביעה, סייד
להצביע
(פ')
להשתתף בהצבעה, לבחור, להשתתף בבחירות, לתת קול, להכריע, להרים יד בעד או נגד, להביע אמון, להביע דעה; להעדיף, לבכר; להרים אצבע, לבקש רשות דיבור, לבקש אישור לצאת, לבקש לענות; להורות, להראות, לרמוז, להוות אינדיקציה, להעיד על-, להדגיש
לצבוע
(פ')
למשוח בצבע, לשוות גוון, לגוון, לצייר; לסייד, לשפץ; להסוות, לכסות; לאפר, לקשט, לייפות; להחיות, להכניס חיים
להיצבע
(פ')
להימשח בצבע, לקבל גוון מסוים; להפוך ססגוני; לעבור סיוד, לעבור צביעה; להיות מוסווה; להתאפר, להתקשט
להצטבע
(פ')
לצבוע עצמו, להתמרח בצבע, לקבל גוון מסוים; להתאפר, להתקשט, להתייפות, להתפרכס, להתגנדר
צבע
צבע הוא תכונה של עצם, כפי שהיא נקלטת ב
חוש הראייה של האדם. תחושת הצבע נוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמגיע מהם אור אל העין, בהתאם לאורך הגל של האור וליכולת ראיית הצבעים של הצופה. המדע העוסק במדידת צבע נקרא קולורימטריה.
צבע (Color)
צבע, אחת התחושות שמעוררת פגיעה של אור בעין, וביתר פירוט...
צבע
Paint