פרח – מילון עברי-עברי
פרח
(ז')
צמח, ראש הגבעול, פריחה, איבר ההפריה בצמח, עלי כותרת, כותרת; צעיר, טרי, טירון, צוער, קדט
לפרוח
(פ')
להיות בפריחה, להוציא פרחים, ללבלב, להנץ; לשגשג, להצליח, להתפתח, להיות בשיאו, להיראות יפה, להיראות במיטבו, לעשות חיל, להתקדם, לעלות יפה, להתרחב, להתפשט; לעוף, לטוס, לרחף, להינשא באוויר, לדאות; להיות ללא בסיס, להיות תלוי; להיעלם, להסתלק, לעזוב, להתנדף, "להתחפף"
הופרח
(פ')
הועף, הוטס, הועלה לאוויר, הועלה לשמים, נגרם לו לדאות, הורחף; הורחק, סולק, הוברח, גורש, הונס; הופץ, פורסם, עשה כנפיים, פוזר, התפשט, נשלח לכל עבר
להפריח
(פ')
לגרום לפריחה, להביא לידי לבלוב; להנץ, להוציא פרחים, ללבלב; להביא שגשוג, לגרום להצלחה, לקדם, לפתח, להרחיב, להעלות; להעיף, להטיס, להעלות לאוויר, להעלות לשמים, לגרום לדאייה, להרחיף; להעלים, לסלק, להרחיק, להבריח, לגרש, להניס; להפיץ, לפרסם, לפזר, לגרום להתפשטות, "לעשות כנפיים", לשלוח לכל עבר
פרח
פרח (Flower)
פרח, האיבר הנושא את איברי המין בצמחים מכוסי זרע, ממנו נוצר הפרי.
עוקץ הפרח (Pedicel) נושא את הפרח ומחבר בינו לבין הגבעול או ציר התפרחת. בראש העוקץ יש קטע מורחב, המכונה מצעית הפרח, עליו יושבים שאר איברי הפרח. האיברים החיצוניים ביותר הם...
