פקעת – מילון עברי-עברי
פקעת
(נ')
שורש מעובה, גבעול מעובה, בולבוס; צרור, סליל, חבילה, כדור חוטים
לפקוע
(פ')
להיבקע, להיסדק, להישבר, להינתץ, להיקרע, להינתק, להיחתך, להיתלש, להיעקר, להישסע; לפוג, להגיע לקץ, להיגמר, להסתיים, לכלות, לאזול, להגיע לסיום, לחדול, לעבור, להיפסק, להתבטל, להסתלק
פקעת
פקעת היא איבר אגירה תת-קרקעי הקיים ב
צמחים רב-שנתיים מסוימים. הפקעת היא למעשה פרק או מספר פרקים של גבעול, שעברו התמחות לשמש כאיבר אגירה, ובהתאם התעבו ואיבדו את הכלורופיל. מהפקעת יוצאים שורשים כלפי מטה, והמשך הגבעול ועלים כלפי מעלה. בניגוד לבצל, המותאם לאגירה הן של חומרי מזון (כמו עמילן) והן של מים, הפקעת מותאמת לאגירת חומרי מזון בלבד. הריכוז הגבוה של חומרי מזון בתוך הפקעת, מקנה לה
ערך תזונתי גבוה עבור בעלי-חיים רבים, ולכן פקעות רבות נמצאות בסכנת טריפה מתמדת. בשטחים טבעיים בישראל ניתן לראות לעתים קרובות סימני חפירה באדמה של חזירי בר או דרבנים, שנעשו תוך שיחור אחר פקעות של צמחי בר שונים. צמחים מסוימים התגברו על בעיית הטריפה על ידי ייצור רעלנים שונים בתוך הפקעת. דוגמאות לצמחים בעלי פקעת:
פקעת (Corm)
פקעת, בצמחים גיאופיטיים מסוימים, איבר אגירה תת-אדמתי שצורתו עפ"י רוב גלילית או כדורית, המהווה המשך קצר ועבה של גבעול הצמח כלפי מטה. הפקעת מוקפת בעלי קשקש נוקשים, ואין בה חלוקה פנימית מובהקת; בכך היא שונה מהבצל. בחלקה העליון יש לעתים ניצנים...
