נהר – מילון עברי-עברי
נהר
(ז')
נחל גדול ורחב, אפיק מים הזורמים אל הים, זרם, שטף, קילוח, פלג, ערוץ; כמות גדולה, שפע
לנהור
(פ')
לבוא בהמוניו, לזרום, להימשך, להתקדם בכיוון-, להתקהל, להצטופף, להידחק, למלא בהמוניו, להתנקז אל-
נהר
נהר הוא מוביל
מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל. זרימתם של הנהרות היא באפיק טבעי, מן המקום הגבוה אל הנמוך.
נהר (River)
נהר, ערוץ טבעי שזורמים בו מי נגר על פני היבשה. על פי כמות המים מבחינים בין נהר (שמימיו מרובים) לבין נחל (שמימיו מעטים) ולבין פלג (שקטן אף מנחל). הנהר זורם ממקום גבוה למקום נמוך, עד הגיעו למפלס - ברוב המקרים ים או אגם - שבו עוברים מימיו ממצב של...
נהר
ע''ע נהר יוצא מעדן. (תע''ס חלק י').
