מעיין – מילון עברי-עברי
לעיין
(פ')
לקרוא, להביט בכתוב, לעבור בעיון, לרפרף, להתבונן, להסתכל; להתעמק, להרהר, לשקול, לתת את הדעת; ללמוד, לחקור, לבדוק, לבחון; לשקול בדיוק, לאזן, להשוות, להביא לשיווי משקל, להביא לאיזון, להתאים, לכוון בדיוק
מעיין
(ז')
נביעה, עין, באר, גייזר, מקור מים, קילוח מים מהאדמה, מוצא מי תהום, נביעת נוזל; מקור, מוצא
(ז')
מתבונן, מסתכל, קורא, מעלעל, מדפדף, בוחן, בודק, חוקר, תוהה על קנקנו
מעיין
מעיין הוא מבוע של
מים מתוך האדמה. לרוב מדובר במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע עד לשכבת קרקע אטומה (שכבת האקוויקלוד) המונעת את המשך החלחול. מים אלה זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח.
מעיין (spring)
מעיין, מונח הידרולוגי המציין פריצה טבעית של זרם מים בנקודה מתוחמת על פני השטח (או קרוב אליהם) ממקור מים תת קרקעי.
מעיין יכול לנבוע בנקודות שונות: אדמה יבשה, ביובלי נחלים או אפילו בקרקעית אגם. יש מעיינות אשר נביעתם עונתית או זמנית, ויש גם...
