נגיף – מילון עברי-עברי
להגיף
(פ')
לסגור, לנעול, להוריד תריסים; לסגור בבריח, להבריח (בבריח)
נגיף
(ז')
וירוס, גופיף מיקרוסקופי הגורם למחלות, גורם מחלה
נגיף
נגיף (
וירוס; מ
לטינית: Virus, נגזרת של מילה שמשמעותה "רעל") הוא טפיל מוחלט (טפיל אובליגטורי) בגודל מיקרוסקופי שתלוי בתא חי מארח כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי (DNA או RNA, חד-גדילי או דו-גדילי) וחלבונים. כשלעצמו, הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו. בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב ל
חומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.
נגיף (Virus)
נגיף, טפיל תוך-תאי זעיר המשתמש במנגנוני השכפול של התא, ובמקרים רבים גורם למחלות. נהוג לכנותו גם בשמו הלועזי וירוס.
נגיף השפעת בהגדלה מיקרוסקופית (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)
לרוב הנגיפים ישנה מעטפה חלבונית הקרויה "קפסיד" (capsid)...
