יצירה – מילון עברי-עברי
יצירה
(נ')
בריאה, עשייה, ברייה; קומפוזיציה, חיבור, מעשה אמנות, אופוס; קדרות
לציר (>>לצייר)
(פ')
לעשות ציור, לרשום, לשרטט, לאייר, לעטר, לצבוע, לקשט, לשרבט, לצור צורה; לתאר, לדמות, לדמיין
יצירה
יצירה היא מונח מופשט, המתאר התייחסות לדבר מה כאל תוצר של תהליכים מורכבים בעל ערך
סובייקטיבי מוסף. בשפה היום-יומית נהוג להתייחס ליצירה כאל תוצר אמנותי, למשל: ספר, ציור או שיר. עם זאת, מקובלים מאוד גם שימושים אחרים למילה, כגון "יצירה אלוהית" (בריאת העולם) או "יצירה של הטבע".
ספירה (קבלה)
סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של ה
קבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות. ניתן להבין את הספירות כשכלים פשוטים המביאים לביטוי בעולמנו את רצון בוראם. הספירות מוזכרות לראשונה בספר יצירה שם הם מובאים במשמעות הפשוטה של המילה סיפרה, וייתכן שיש להם רמזים כבר במדרש ובמשנה באבות שאומרת ב"עשרה מאמרות נברא העולם" שהוא כמניין הספירות.
יצירתיות (Creativity)
יצירתיות, אחת התכונות האנושיות המעניינות ביותר אך אחת מהמורכבות לפענוח ולהגדרה. במשך שנים ארוכות ניסו חוקרים לעמוד על טיבה של תכונה זו, המעוררת הוגים, פילוסופיה, ציירים, סופרים, פסלים ואנשים רבים אחרים ליצירה, כתיבה והבעה של רעיונות חדשים...
יצירה
קומת הע''ס הבאה ע''י זווג דהכאה במסך דבחי''א, מכונה בשם ''יצירה''. (תע''ס חלק ג'). מקום יצירה, נעשה מבחינת ז''א דגופא, שנחשך ויצא למטה מסיום האצילות, בעת עלית המלכות המסיימת לחזה דפרצוף נקודות דס''ג, הנקרא חיצוניות מצד אחור. ע''ע חיצוניות מצד אחור, וע''כ נחשב היצירה לאחורים של ז''א דאצילות. ובעת תיקון בי''ע בראשונה, שנתקנו מבחינת פנים דאחורים של ז' המלכים דמיתו, היה כבר עולם היצירה במקום ז''א דאצילות, להיותו האחורים שלו. ולאחר החטא ירד ירידה גדולה, כי הד''ת דיצירה נתלבשו תוך מדור הקליפות, והמוחין שמקבל הם יוצאים על מסך דבחי''א, שהוא מסך של ז''א מבחינת ו''ק בלי ראש. וה''פ של עולם היצירה, הם בקומת השלישים האמצעים והתחתונים דנה''י דא''א, שהם ג''כ בחינת חיצוניות מצד אחור כמו המקום יצירה, כי השלישים העליונים דנה''י דא''א, שהם בחינת חיצוניות מצד פנים, לא נתלבשו רק בעולם הבריאה, שהם בחינת ג''ר דנה''י שהם חסרים ביצירה. ואלו ב' חלקים תחתונים דנה''י דא''א מתלבשים בו''ק דו''ק דאו''א עלאין, והם בו''ק דישסו''ת, והם בו''ק זו''ן. (תע''ס חלק ט''ז).
