טבע – מילון עברי-עברי
טבע
(ז')
שגרה, אופי, מהות, צביון, טיב, תכונה, סגולה, מזג, איכות
(ז')
בריאה, יקום, הוויה, מקור חיים, עולם החי, עולם הצומח
(ז')
יסוד, אלמנט, פרט, עיקר, גוף
להטביע
(פ')
לחקוק, לחרוט, לטבוע, לשים חותם; להשאיר, להותיר, ליצור (רושם)
(פ')
לגרום טביעה, לטבע, להשקיע, לשקע, להוריד למצולות
לטבוע
(פ')
לשקוע, לצלול, לרדת למצולות, ללכת לאיבוד במים; למות בטביעה; היות מוצף, לא למצוא ידיים ורגליים, היות מוקף ב-, היות עמוס, לטבול, להיחנק, היות לחוץ
(פ')
להטביע, לחקוק, לחרוט, לשים חותם; לייצר מטבעות; ליצור, להמציא, לחדש, להגות (מטבע לשון)
הוטבע
(פ')
נחקק, נחרט, נטבע; הושם עליו חותם; נקבע, קיבל צורה, עוצב; הושאר, נותר, נוצר (רושם)
(פ')
טובע, הושקע, שוקע, הורד למצולות
להיטבע
(פ')
להיחקק, להיחרט; לקבל צורה; להיות מיוצר (מטבע) ; להיווצר, להיות מומצא (מטבע לשון)
(פ')
לשקוע, לצלול, לרדת למצולות, ללכת לאיבוד במים; למות בטביעה
טובע
(פ')
הוטבע, הושקע, שוקע, הורד למצולות; עבר טיבוע, הושמה טבעת על רגלו (עוף נודד)
לטבע
(פ')
לשקע, להשקיע, להטביע, להוריד למצולות; לשים טבעת על רגל עוף נודד, לעשות טיבוע
לטבע (>>טיבע)
(פ')
לשקע, להשקיע, להטביע, להוריד למצולות; לשים טבעת על רגל עוף נודד, לעשות טיבוע
טבע
טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי ה
אדם. בהגדרה, כל תוצריו של האדם הם מלאכותיים, כלומר אינם חלק מעולם הטבע.
