חכם – מילון עברי-עברי
חכם
(ת'/ש"ע)
נבון, פיקח, בעל שכל, רב מוח, אינטליגנט, שנון, מחוכם; למדן, בקיא, ידען, משכיל, מומחה, מלומד
חך
(ז')
שם איבר בגוף, גג הפה, החלק העליון בתוך הפה
להחכים
(פ')
להיעשות חכם, לרכוש חכמה, לקנות דעת, להיעשות משכיל; ללמד, להקנות דעת, לעשות לחכם
להתחכם
(פ')
להעמיד פני חכם, לעשות עצמו חכם; לזמום, לחבל תחבולות, להיות ערמומי; לחמוד לצון, לצחוק
לחכום
(פ')
להחכים, לרכוש השכלה, להיעשות חכם, לרכוש בינה, לקנות דעת, להיעשות משכיל, להיות מלומד
חכם
ב
יהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקי בתורה. התואר מוענק לאדם בשל חכמתו והבנתו. משמעותו המילולית של התואר היא "אדם בעל שכל, נבון, פיקח".