גבה – מילון עברי-עברי
גבוה
(ת')
נישא, רם, נשגב, נעלה, מרומם, בכיר, מכובד; ארך-רגליים, גבה-קומה; גא, גאה; סופרן, דק (קול)
גב
(ז')
אחור, חלק אחורי, שכם, החלק בו עובר עמוד השדרה; מסעד, משען, משענת
גובה
(ז')
רום, מרום, שיא; אורך מלמטה עד למעלה, מספר מטרים מעל פני הים; גאווה, גדולה; ניצב (הנדסה)
גבה
(נ')
גבין, קפל עור שעיר מעל העין, ציצת שער מעל העין
הוגבה
(פ')
הורם, הונף, נישא, הובלט; הועלה, רומם; נעשה גבוה, הוצמח, הוגדל, הוארך; הוגבר, חוזק
להגביה
(פ')
להרים, להניף, לשאת; להעלות, לרומם; לעשות לגבוה, לגרום לגדילה, להצמיח; להגביר, לחזק
לגבוה
(פ')
להיעשות גבוה, לתפוס גובה, לגדול, לצמוח, להתארך, להתנשא, להתרומם, להיות רם ונישא, לעלות
גבה
הגבות הן שני אזורי
שיער צפוף המצויות מעל העיניים. תפקידן העיקרי הוא להגן על העיניים מזיעה הנוטפת מן המצח ולכך תורם השיער הצפוף המשמש לספיגה. הגבות מגינות גם מנזקי טבע וסביבה כגון גשם, חרקים, אבק, וכמו כן הן מצילות על ארובת העין מקרינת שמש ישירה.