בלוטה – מילון עברי-עברי
בלוטה
(נ')
איבר בגוף המייצר ומפריש חומרים, בליטה בגוף
לוט
(ת')
עטוף, נתון בתוך-, מכוסה, מוקף, מכותר; מצורף, חומר מצורף
בלוטה
בלוטה (Gland) היא
איבר המעבד, מייצר ומפריש חומרים. בחלק מהמקרים חומרי ההפרשה הם חומרי פסולת. במקרים אחרים מפרישות הבלוטות הורמונים.
בלוטות (Glands)
בלוטות, תאים או רקמות בגוף אורגניזמים, שמייצרים חומרים כימיים. לרוב, הבלוטה מורכבת מרקמת אפיתל המוקפת רשת צפופה של כלי דם ועצבים. יש בלוטות שמורכבות מתא יחיד (כמו בלוטות הריר במערכת העיכול), ויש בלוטות שמורכבות ממספר רקמות, כמו...
