אש – מילון עברי-עברי
אש
(נ')
שלהבת, תבערה, מדורה, להבות, בעירה, הצתה, התלקחות, להט, להיטה, מאור, אור, רשף, ניצוץ, זיק, ברק
נואש
(פ')
התייאש, הגיע לידי ייאוש, איבד תקווה, איבד אמון, התאכזב; ויתר, הרים ידיים, הרפה, נטש, נסוג, נכנע
אשים (>>אישים)
(ז')
אנשים חשובים, אנשים משמעותיים, אנשים בעלי השפעה, אנשים בעלי ערך
אש
אש (Fire)
אש, תופעה הנלווית בדרך כלל לתהליכים שונים של בעירה כתערובת של גזים לוהטים הפולטים אור וחום. הבעירה היא חמצון חומר דלק על-ידי חמצן או תרכובת מחמצנת אחרת.
תיתכן בעירה של דלק במצב מוצק או נוזלי, עם התרכבותו בחמצן. אך כאשר בעירה זו משחררת...
אש, שלום (Asch Shalom)
שלום אש (1880 - 1957), סופר ומחזאי יהודי פולני אשר זכה להכרה עולמית. יצירתו כוללת סיפורים ריאליסטיים בעלי גוון חברתי, מסות, רומנים ומחזות היסטוריים. בכתיבתו עסק גם בהנצחת ההווי המקומי של העיירה היהודית, וגם בנושאים הקשורים לקיום היהודי לאורך...
