דוגמה למשחקי סכום-אפס הם משחקי לוח מוכרים כמו שחמט, דמקה ושש-בש. לעתים נעשה שימוש מוטעה במונח משחקי סכום-אפס על מנת לתאר מצבים מהעולם האמיתי, למשל מסחר בניירות ערך בבורסה, או קונפליקטים בין מדינות. למשל במסחר בבורסה, הרווח או ההפסד הכספי של כל צד בעסקה לא משקף את התועלת של אותו צד, משום שאין בו התייחסות למכלול האפשרויות והצרכים של כל אחד מהצדדים באופן אינדיווידואלי. למשל, ייתכן שהצד המוכר מעוניין להשקיע את סכום המכירה בהשקעה אחרת, שאיננה אפשרית עבור הצד הקונה. כמו כן, ייתכן שידוע לו שהמניה עומדת להתרסק בעתיד הקרוב מאוד, ומידע זה אינו זמין לצד הקונה. גם קונפליקטים בין-מדיניים אינם משחק סכום-אפס. במידה שהתרחשה מלחמה בין שתי מדינות, ומלחמה זו הוכרעה לטובת אחת המדינות, האמנם ניתן לומר שהרווח של הצד המנצח שווה ערך לנזק שנכפה על הצד המפסיד? התשובה שלילית משום שבמקרים רבים מלחמה מביאה להפסדים ונזקים לכל הצדדים המעורבים בה, אם כי לא באותה מידה. אותו הדבר נכון במקרה של כינון שלום בין מדינות. למעשה, כל דוגמה של סיטואציה משחקית שלא בתוך מערכת סגורה (כמו משחקים המשוחקים לשם הנאה בלבד) אינה יכולה להתפרש כמשחק סכום-אפס, משום שקיימים גורמים חיצוניים רבים מדי מכדי לאפשר הגדרת יחס כה חד של ניגוד בתשלומים של המשתתפים.

אף על פי כן, משחקי שני שחקנים סכום-אפס משמשים לעתים כמודל מתמטי פשטני ונוח שבעזרתו מוצאים פתרון לבעיות שאינן משחק שני שחקנים סכום אפס. לדוגמה, רמת הביטחון של שחקן במשחק בצורה אסטרטגית הוא הסכום המינימלי שהשחקן יכול להבטיח לעצמו. כדי למצוא את רמת הביטחון של שחקן במשחק (שאינו בהכרח משחק שני שחקנים סכום אפס), ניתן להתבונן במשחק עזר שבו כל השחקנים האחרים מהווים קואליציה המנסה למזער את התשלום של השחקן. שימוש נוסף במשחקי סכום-אפס הוא לניתוח בעיות החלטה של שחקן בודד, על ידי כך שמגדירים משחק עזר שני שחקנים סכום אפס שבו השחקן השני מייצג את הסביבה שבה השחקן נמצא, והיא שמשפיעה על תוצאות החלטותיו.