אייל הצפון חי במספר אזורים: בצפון סקנדינביה, באי שפיצברגן, בחלקים האירופאיים של רוסיה, ובכלל זאת בצפון רוסיה ובנוביה זמליה; בחלקים האסיאתיים של רוסיה; בצפון מונגוליה; צפון מזרח סין ועד לאוקיינוס השקט; בצפון אמריקה; בגרינלנד, קנדה ואלסקה. עד תחילת המאה ה-19 היה ניתן למצוא איילי צפון בדרום מדינת איידהו בארצות הברית. ב-1952 החל מבצע להחדרת איילי צפון לנופי סקוטלנד, שמהם נכחד ככל הנראה במהלך המאה ה-10. בנוסף, בתחילת המאה ה-20 הובאו איילי צפון לאיי ג'ורג'יה הדרומית וקיימים שני מרכזי פעילות שלהם על האיים (המופרדים באמצעות קרחון). מספר איילי הצפון באיי ג'ורג'יה מוערך בכמספר אלפים וסמל איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים מכיל גם אייל צפון.

גודלם של איילי הצפון שונה ממקום למקום. היקף הראש נע בין 120 ל-220 סנטימטר, וגובה הכתפיים בין 90 ל-140 סנטימטר. משקלם של איילי צפון נע בין 60 ל-300 ק"ג. פרוותו של אייל הצפון מעובה וארוכה, וצבעה חום-אפור-כהה או בהיר, בעיקר בקרב איילים מבויתים; ובחורף בהירה יותר מבקיץ. קיים סוג של קאריבו - ה"פירי קאריבו" (Peary), שצבעו כמעט לבן לחלוטין במשך כל השנה. הצבע הבהיר מסווה את איילי הצפון טוב יותר. מתחת לפרווה, קיימת שכבת מגן נוספת של "צמר תחתי", אשר מגנה על איילי הצפון מפני מזג האוויר הארקטי. עונת ההמלטה של איילי הצפון היא בדרך כלל בחודש מאי או בתחילת יוני. העגל נולד במשקל של כחמישה ק"ג והוא מסוגל לעמוד על רגליו תוך שעות ספורות לאחר ההמלטה.