מילון אונליין

  חיפוש ברשת      מילון      חיפוש בפורום

 

infinitive – מילון אנגלי-עברי

מילים נרדפות: verb
Babylon English-Hebrewהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
infinitive
(ת') של מקור (בדקדוק)
 
(ש"ע) מקור (בדקדוק)

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
שם הפועל

שם הפועל (או: צורת המקור) מהווה חלק מנטיית הפועל. שם הפועל הוא מעין צורת יסוד של הפועל. בשפות בהן קיימת צורה זו (בעברית ואנגלית, למשל, היא קיימת אך בערבית לא), זוהי צורה נטולת זמן וגוף. במערכת הבניינים בעברית יש לכל בניין צורת מקור ייחודית לו, הנושאת את סימני הניקוד האופייניים לבניין (למשל - צורת מקור של בניין פיעל תכלול דגש חזק). אולם, לא לכול שורש יש שם פועל בכול בניין (לשורש צ.ל.מ יש שם פועל אחד בבניין פיעל - לצלם, שם פועל שני בבניין התפעל - להצטלם, אך בבניין פועל אין שם פועל, למרות שאפשר להטות בו את השורש הזה).

ברוב הבניינים ישנן שתי צורות מקור: מקור נטוי ומקור מוחלט.

  • המקור הנטוי (הקרוי גם "שם הפועל") נקרא כך מכיוון שניתן להוסיף לו את אותיות השימוש בכל"ם. המקור הנטוי נפוץ מאוד במקרא, הן בבידוד והן בצירוף כל אחת מאותיות בכל"ם (כִּשְׁמֹר, מִשְּׁמֹר, בִּשְׁמֹר, לִשְׁמֹר), אולם כבר בלשון התנאים (וכמובן, כיום) נפוצה צורת המקור אך ורק בצירוף ל' השימוש (לִשְׁמֹר).
  • המקור המוחלט, לעומת זאת, אינו נוטה בשום צורה ואינו מופיע בצירוף אותיות שימוש. הוא נוסף בדרך כלל לצורך הדגשה, למשל: שָׁמֹר תִּשְׁמֹר.

להלן דוגמאות לצורות המקור הנטוי בבניינים השונים בעברית:

  • בניין קל: לִשְׁבֹּר (ללא ניקוד לשבור), לִקְפֹּץ (לקפוץ)
  • בניין נפעל: לְהִשָּׁבֵר (ללא ניקוד להישבר), לְהֵעָלֵם (להיעלם)
  • בניין פיעל: לְשַׁבֵּר, לְקַפֵּץ
  • בניין הפעיל: לְהַלְבִּישׁ, לְהַקְפִּיץ
  • בניין התפעל: לְהִתְלַבֵּש, לְהִתְעַלֵּם

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה

infinitive – מילון אנגלי-אנגלי

מילים נרדפות: verb
Babylon Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
infinitive
adj. characterized by or containing an infinitive (Grammar)
 
n. simple form of a verb without an inflection that binds it to and does not specify a subject (Grammar)

English Wikipedia - The Free Encyclopediaהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
Infinitive
Infinitive is a grammatical term referring to certain verb forms existing in many languages. As with many linguistic concepts, there is not a single definition applicable to all languages. The word is derived from Late Latin [modus] infinitivus, a derivative of infinitus meaning "infinite". They are most often used as non-finite verbs.

See more at Wikipedia.org...


© This article uses material from Wikipedia® and is licensed under the GNU Free Documentation License and under the Creative Commons Attribution-ShareAlike License
WordNet 2.0הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
infinitive

Noun
1. the uninflected form of the verb
(hypernym) verb
(hyponym) split infinitive

Adjective
1. formed with the infinitive; "an infinitive phrase"
2. not having inflections to indicate tense
(similar) infinite, non-finite


Babylon German-Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
Infinitiv (der)
nm. infinitive, simple form of a verb which does not specify a subject (Grammar)
 
infinitiv
adj. infinitive, characterized by or containing an infinitive (Grammar)

Babylon French-Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
infinitif
adj. infinitive, characterized by or containing an infinitive (Grammar)





© 2007 מילון G בבילון אונליין - נתמך ע"י מילון בבילון 9