אִיקֶבָנַה (生け花, "אִיקֶרוּ" - לסדר, להעניק חיות, "הנַה" - פרח) היא אמנות
סידור פרחים יפנית. בניגוד לסידור פרחים מערבי, המשתמש במספר רב של פרחים והמתמקד ביופי של צבעים, איקבנה מבוססת על סידור הכולל ענפים ועלים עם כמות קטנה של פרחים, ומתמקדת ביופי ומשמעות של קווים. בנוסף, הכלי הוא אחד מיסודות הקומפוזיציה וקובע במידה רבה את סגנון האיקבנה. איקבנה שואבת משתי הדתות העיקריות של יפן -
שינטו ובודהיזם, ואחדים מעקרונות היסוד של שתי הדתות האלה - החיבור לטבע האופייני לשינטו ותרגול האמנות וחוויית היצירה כדרך להתפתחות רוחנית - עיצבו במידה רבה את עקרונותיה המנחים של איקבנה, אשר דורשת מהסידור לבטא את החיות והיופי הפנימי של הצמחים המרכיבים אותו, וגם מדגישה את חשיבות היוצר וחווית היצירה שלו.הסגנונות הקלאסיים של איקבנה מאופיינים בריבוי חוקים ומגבלות נוקשים. היצירה הקלאסית מורכבת ממספר קבוע מראש של מרכיבים, אשר לכל אחד מהם תפקיד מוגדר. צורת סידור המרכיבים והיחסים ביניהם יעבירו את המשמעות שהיוצר רצה להעביר דרך היצירה. הסגנונות המודרניים חופשיים יותר ובאים להעביר לצופה את היופי הטבעי של הצמחים.
