מילון אונליין

  חיפוש ברשת      מילון      חיפוש בפורום

 

dismay – מילון אנגלי-עברי

מילים נרדפות: despair, fear, fright, fearfulness, discourage, affright, frighten, scare
Babylon English-Hebrewהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
dismay
(ש"ע) פחד, אימה
 
(פ') להפחיד

dismay – מילון אנגלי-אנגלי

מילים נרדפות: despair, fear, fright, fearfulness, discourage, affright, frighten, scare
Babylon Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
dismay
n. fear, horror
 
v. fill with anxiety; cause despair, discourage, daunt

WordNet 2.0הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
dismay

Noun
1. the feeling of despair in the face of obstacles
(synonym) discouragement, disheartenment
(hypernym) despair
(hyponym) intimidation
(derivation) depress, deject, cast down, get down, dispirit, demoralize, demoralise
2. fear resulting from the awareness of danger
(synonym) alarm, consternation
(hypernym) fear, fearfulness, fright
(attribute) alarming
(derivation) alarm, appal, appall, horrify

Verb
1. lower someone's spirits; make downhearted; "These news depressed her"; "The bad state of her child's health demoralizes her"
(synonym) depress, deject, cast down, get down, dispirit, demoralize, demoralise
(hypernym) discourage
(hyponym) chill
(derivation) discouragement, disheartenment
2. fill with apprehension or alarm; cause to be unpleasantly surprised; "I was horrified at the thought of being late for my interview"; "The news of the executions horrified us"
(synonym) alarm, appal, appall, horrify
(hypernym) frighten, fright, scare, affright
(hyponym) shock
(derivation) alarm, consternation


Babylon English-Czechהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
dismay
n. zděšení; ohromení
 
v. zděsit; ohromit

Babylon English-Polishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
dismay
Rzecz. przerażenie; konsternacja
 
Czas. przerażać; konsternować
 
Przym. przerażony czymś; z przerażeniem stwierdziłem

Webster's Revised Unabridged Dictionary (1913)הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
Dismay
(v. t.)
Loss of courage and firmness through fear; overwhelming and disabling terror; a sinking of the spirits; consternation.
  
 
(v. t.)
Condition fitted to dismay; ruin.
  
 
(v. i.)
To take dismay or fright; to be filled with dismay.
  
 
(v. i.)
To render lifeless; to subdue; to disquiet.
  
 
(v. i.)
To disable with alarm or apprehensions; to depress the spirits or courage of; to deprive or firmness and energy through fear; to daunt; to appall; to terrify.
  

Webster's Revised Unabridged Dictionary (1913), edited by Noah Porter. About




© 2007 מילון G בבילון אונליין - נתמך ע"י מילון בבילון 9