מילון אונליין

  חיפוש ברשת      מילון      חיפוש בפורום

 

consonance – מילון אנגלי-עברי

מילים נרדפות: rime, rhyme, harmony
Babylon English-Hebrewהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
consonance
(ש"ע) מזיגה (של צלילים), הרמוניה

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
דיסוננס

דִּיסוֹנַנְס (צְרִימָה) (Dissonance - בלטינית, Dis-חוסר, sonus-קול) הוא שילוב של שני תווים או יותר, היוצר מצב של חוסר הרמוניה, וצורם לאוזן. הדיסוננס שואף "להיפתר" לקונסוננס, משמע לעבור ממצב לא-הרמוני, מתוח, למצב הרמוני מאוזן, בו הצלילים משלימים זה את זה, מגבירים את התהודה אחד של השני ואינם צורמים לאוזן.

המרווחים הדיסוננטיים הם הסקונדה, הטריטון והספטימה. במוזיקת ימי הביניים נתפסו גם קונסוננטים בלתי-מושלמים (טרצה וסקסטה) כמרווחים צורמים ודיסוננטיים. ברנסאנס ובבארוק נחשבה הקוורטה אף היא לדיסוננטית, וזו נאלצה להיפתר לקונסוננס. במהלך ההיסטוריה, הגדרת הדיסוננס נעשתה יותר ויותר מצומצמת. המוזיקה הרומנטית של המאה ה-19 התבלטה בהרמוניה כרומטית, שטשטשה את הגבול בין הדיסוננס לקונסוננס.

במאה ה-20 נעשה שימוש רב בשפות מוזיקליות חדשות, שונות מההרמוניה הממוסדת; השיטה הסריאלית של ארנולד שנברג ראתה את המרווחים הדיסוננטיים כ"שווי ערך" לקונסוננטיים, ללא צורך בפתירתם. אתנומוזיקלוגים כבלה בארטוק וזולטן קודאי השתמשו ביצירותיהם בסולמות עממיים מן הבלקן, שהיו בעלי בסיס הרמוני זר. אלה ואחרים תרמו ל"אמנספציית הדיסוננס" (כפי שהגדיר זאת שנברג) - שחרור הדיסוננס מיחסי הגומלין עם הקונסוננס ויצירת השפה האטונאלית.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה
ynet אנציקלופדיההורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
קונסוננס (Consonance)
 
קונסוננס, צירוף צלילים הנעימים לאוזן שיש בו איזון והרפיה לצירוף מתוח (דיסוננס). המירווחים הקונסוננטיים במוסיקה המערבית הם אוקטבה, קווינטה וקוורטה (קונסוננטים זכים),
טרצה וסקסטה (קונסוננטים בלתי מושלמים) וכן צירופיהם לאקורדים. שימושי...



   רוצים לדעת עוד?







© כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט  

consonance – מילון אנגלי-אנגלי

מילים נרדפות: rime, rhyme, harmony
Babylon Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
consonance
n. correspondence of sounds, harmony among components

English Wikipedia - The Free Encyclopediaהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
Consonance and dissonance
In music, consonance and dissonance form a structural dichotomy in which the terms define each other by mutual exclusion: a consonance is what is not dissonant, and reciprocally. However, a finer consideration shows that the distinction forms a gradation, from the most consonant to the most dissonant. Consonance and dissonance define a level of sweetness / harshness, pleasantness / unpleasantness, acceptability / unacceptability, of the sounds or intervals under consideration. As Hindemith stressed, "The two concepts have never been completely explained, and for a thousand years the definitions have varied" .

See more at Wikipedia.org...


© This article uses material from Wikipedia® and is licensed under the GNU Free Documentation License and under the Creative Commons Attribution-ShareAlike License
WordNet 2.0הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
consonance

Noun
1. the repetition of consonants (or consonant patterns) especially at the ends of words
(synonym) consonant rhyme
(hypernym) rhyme, rime
2. the property of sounding harmonious
(synonym) harmoniousness
(hypernym) harmony
(derivation) consonate


Babylon French-Englishהורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
consonance
nf. consonance

Webster's Revised Unabridged Dictionary (1913)הורד מילון בבילון 9 למחשב שלך
Consonance
(n.)
Alt. of Consonancy
  

Webster's Revised Unabridged Dictionary (1913), edited by Noah Porter. About




© 2007 מילון G בבילון אונליין - נתמך ע"י מילון בבילון 9