Viking – מילון אנגלי-עברי

מילים נרדפות: norse, scandinavian, northman

Babylon English-Hebrew

viking

(ש"ע) ויקינג (אחד מיורדי-הים הסקנדינבים שפלשו לחופי אירופה במאות 8-10)

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

ויקינגים

ויקינגים (Viking) היו קבוצה אתנית שהורכבה ברובה משבטים צפון-גרמאניים שמקורם בסקנדינביה. חלקם היו פיראטים, ונהגו לערוך פשיטות על חופי צפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטיים, כמו גם לאורך הנהרות במזרח אירופה עד לים הכספי, מסוף המאה ה-8 עד המאה ה-11. יעילותם וכיבושיהם נודעו ברחבי אירופה והם הפכו לאימת חופיה המערביים של היבשת. במקביל לכישורי הלחימה שלהם היו הוויקינגים ידועים גם כסוחרים ומתיישבים. הם התיישבו בארצות זרות והיו סוחרים ובעלי מלאכה.

התקופה הוויקינגית החלה בזמן הפשיטות הראשונות, בשלהי המאה השמינית, ונמשכה עד כיבוש ממלכת אנגליה על ידי "ויליאם הכובש" מלך הנורמנים. את התקופה הזו, של התפשטות ונדידת שבטים צפון-גרמאניים מסקנדינביה, ניתן לראות כשלב מאוחר יותר של נדידת השבטים הגרמאניים, הסלאבים ואחרים, שהתרחשה בין המאה הרביעית למאה התשיעית לספירה.