(ש"ע) לשון המקום, שפת המקום; השפה המדוברת הרגילה (בניגוד לשפה ספרותית); שפה המאפיינת תחום מסוים, שפה מקצועית; מונחים פשוטים לאורגניזמים גם בעלי מונחים מדעיים (ביולוגיה)

(ת') מקומי, של השפה המקומית; בלשון המקומית; במונחים פשוטים

n. local language of a particular place; regular spoken language (as opposed to literary language); speech that is characteristic to a certain field; ordinary terms for organisms that also have scientific names (Biology)

adj. of or pertaining to the vernacular; in the local language; in ordinary terms

See more at Wikipedia.org...

---

Noun
1. a characteristic language of a particular group (as among thieves); "they don't speak our lingo"
(synonym) cant, jargon, slang, lingo, argot, patois
(hypernym) non-standard speech
(hyponym) street name
(class) wog
(class) square, straight
2. the everyday speech of the people (as distinguished from literary language)
(hypernym) non-standard speech

---

Adjective
1. being or characteristic of or appropriate to everyday language; "common parlance"; "a vernacular term"; "vernacular speakers"; "the vulgar tongue of the masses"; "the technical and vulgar names for an animal species"
(synonym) common, vulgar
(similar) informal

n. místní nářečí; lidový jazyk

Rzecz. język miejscowy; dialekt; żargon