השימוש בסיסמאות מילוליות נעשה עוד בימי קדם, במקומות בהם נדרש אמצעי זיהוי מחשש לחדירה והתגנבות של גורמים בלתי מזוהים כמו מרגלים או מחבלים למתחם מוגן, עיר או מבצר. הזקיף בשערי העיר או המבצר היה מאפשר כניסה רק למי שידע לומר את הסיסמה הנכונה. בסיפור "עלי באבא וארבעים השודדים" שבסיפורי אלף לילה ולילה מסופר על עלי באבא המבחין בארבעים שודדים שמצליחים להיכנס למערה נסתרת, לאחר שהם קוראים: "סומסום היפתח!" ובעקבות זאת מצליח גם עלי באבא לחדור למערה. במדרש מובא שימוש דומה בסיסמה. "רבי פנחס בשם רבי ראובן אומר: ראית מימיך אדם אחד יוצא מן הצפון ואדם אחד יוצא מן הדרום ומזדווגין זה לזה, אלולי שעשו סיסמה ביניהן" (מדרש שמואל ). גם בתקופה המודרנית נעשה שימוש צבאי בסיסמאות. חברי מחתרת ניל"י השתמשו בזיהוי באמצעות סיסמת נקישות בדלת.

בעידן המודרני סיסמה היא כלי שימושי לבקרת גישה למשאבים דיגיטליים. דוגמאות למשאבים כאלו הם: חשבון ברשת מחשבים, שיחה בטלפון סלולרי, גישה לערוץ טלוויזיה בכבלים, כרטיס אשראי או מכשיר למשיכת מזומנים. משאבים אלו מוגנים באמצעות סיסמה או אמצעי זיהוי אחר המבטיח את זהות המשתמש המורשה לנצל משאבים אלו ומונע ממתחזים או כאלו שאינם מורשים מלגשת אל המשאב.