האימפריה המוגולית (מפרסית: دولتِ مغل, מבטאים - "מורוּלית") הייתה אימפריה, שראשיה היו מוסלמים ממוצא מונגולי, ששלטה בתת היבשת ההודית מתחילת המאה ה-16 עד לאמצע המאה ה-19. היא נוסדה על ידי באבור שהיה מצאצאי טמרלן וג'ינגיס חאן והצליח להביס את סולטנות דלהי. ברוב שנות קיומה ניסו שליטי האימפריה לשמור על שיתוף פעולה בין-דתי בין מוסלמים להינדים.
האימפריה המוגולית איבדה שטחים רבים לכיבושי שר שאה בזמן שלטונו של הומאיון, אך תחת שלטון אכבר התרחבה האימפריה באופן משמעותי, והמשיכה לגדול עד תום תקופת שלטונו של אורנגזב. לאחר מותו בשנת 1707, החלה האימפריה בשקיעה מדודה ואיטית בכוחה, אף על פי ששמרה על כל סממני השלטון למשך כ-150 שנים נוספות.