הפסלים קיימים במידות שונות. הפסל הגדול ביותר מצוי עדיין במחצבה. אילו הושלם היה גובהו 21 מטר ומשקלו כ-270 טון. הפסל הגדול ביותר שהועמד הוא בגובה של קרוב ל-10 מטר ושוקל 80 טון, אך בממוצע רוב הפסלים הם בגובה של 4 מטרים. על אף שנוטים לתאר את הפסלים כ"ראשים", למרבית המואי יש כתפיים, זרועות, וגוף שבמשך השנים כוסו בעפר. הפסלים מתארים חצי גוף עליון של גבר שאת ראשו עוטרות אוזניים ארוכות. על ראשם של חלק מהפסלים נוספה "פאה" גלילית מאבן אדמדמה שנחצבה מהר הגעש "פונה פאו". הפאות הגדולות ביותר שוקלות קרוב ל-12 טון. הפסלים הוצבו על בימות אבן מיוחדות המכונות "אהו", כשגבם אל הים. הפסלים נחצבו בעזרת נקרים מאבן, שאלפים מהם עדיין מפוזרים באזור המחצבה. אין יודעים בוודאות את מטרתם, וקיימות תאוריות רבות מדוע נוצרו, אך אין ספק כי שימשו למטרות הקשורות בפולחן הדתי.

על סמך מאות הפסלים שנמצאים בשלבים שונים של יצירתם במחצבה בראנו רארקו ניתן לשחזר את תהליך היצירה (ראו בשרטוט הסכמתי משמאל). הפסל נחצב על ידי צוות בן כמה אנשים על המדרון של ההר. תחילה הוסר החלק העליון של הסלע, אחר-כך סותתו חלקו העליון של הפסל ושני צדדיו. החלק התחתון סותת בצורה גסה עד שגוף הפסל היה מחובר בשדרית בלבד לסלע מתחתיו (A בשרטוט). בשלב מסוים נותק הסלע מהשדרית והוא החליק במדרון עד שנחת כשהוא עומד בתוך בור שהוכן מראש בתחתית המדרון. בנקודה זו הושלם סיתות חלקו האחורי של הפסל (B בשרטוט). בשלב זה היה הפסל מוכן לשינוע אל הבימה (אהו) המיועדת לו באמצעות דרכים שהוכנו מראש. על התאוריות השונות לצורה בה הובלו הפסלים ששקלו מספר טונות למרחק שעלה לפעמים על עשרה קילומטרים ראו בהמשך. אחת התאוריות המבטיחות, שאף נוסתה באמצעות דגם מוקטן, מתבססת על ההנחה שהפסל עמד כבר בתחילת הדרך (C בשרטוט). הנחה סבירה ביותר בהתחשב במספר הרב של הפסלים העומדים בתוך בורות סביב המחצבה (D בשרטוט), שכיום בעקבות הסחף מכוסים עד לצווארם בעפר, מה שגרם לדימוי המקובל שהפסלים הם ראשים בלבד.