משיח הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם היהודי, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן ויביא שלמות בתורה ומצוות. אדם זה מכונה לרוב משיח, או "משיח בן דוד". בתפילתשמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים בכל יום חול הזכירו חכמי ישראל את הבקשה והצפייה לגאולה ולגואל בלא פחות משבע ברכות. הרמב"ם מנה אמונה זו כיסוד ה-12 מבין שלושה עשר יסודות האמונה. היסוד הזה תומצת במשפט: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". אמונות דומות אודות דמות משיחית קיימות גם בדתות אחרות.
The Messiah in Judaism (; mashiach, mashiah, moshiah, or moshiach, "anointed [one]") first appeared as a term in the Hebrew Bible, to describe priests and kings anointed with holy anointing oil. Later on, a belief in the coming of a future Messiah who will bring salvation to Israel and mankind became a central tenet in Judaism, considered virtually a dogma in most traditional sources and Orthodox Judaism at present.