המונח מנייריזם שימש היסטוריונים גרמניים של תולדות האמנות בתחילת המאה ה-20, לקטלג אמנות איטלקית מהמאה ה-16 שלא התאימה לאסתטיקה של שיא הרנסאנס (דהיינו רציונליות והרמוניה). מאוחר יותר, החלו להשתמש במונח כדי לתאר מגוון רחב של אמנים וסגנונות מתקופות שונות (מנייריזם כמאפיין סגנוני מול מנייריזם כסגנון). עם זאת, ההגדרה למונח מנייריזם במובן הרחב היא לא חד-משמעית, ותלויה בתקופה אליה מתייחסים.

המונח מנייריזם מופיע לראשונה בספרו של ג'ורג'יו וזארי - "חייהם של האמנים" - מהמאה ה-16. כשוזארי משתמש במילה 'מניירה' הוא מתכוון ל'סגנון'. כשהוא כותב שלאמן כלשהו יש מניירה, הוא מתכוון שיש לו סגנון מושלם.